משה טלבי ז"ל

קורות חיים

הרב משה טלבי, בן דוד ופנינה, נולד בנתניה בב' בתשרי תשי"ז (07.09.1956). בן למשפחה דור שלישי בארץ, נכד למשפחת הרב עדס ולניאדו מצד אימו. משה ואחותו התאומה רחל נולדו כאחים צעירים של חיים, אחריהם נולדו עוד שתי בנות, נירה וחיה.

משה גדל והתחנך בנתניה. את לימודיו החל בבית ספר "ישורון", ומתחילתם בלט כתלמיד מצטיין. חנן אותו הקב"ה בקליטה מהירה, בדעת ובבינה.

מבית הספר היסודי המשיך משה לישיבה התיכונית בנתניה, בה למד במגמה ריאלית-פיזיקלית.

בשנות לימודיו היה משה חניך בתנועת הנוער "בני עקיבא", פעיל בכל פרויקט בסניף, תמיד במרכז העניינים. אהוב ומקובל בחברת הנערים היה, ובית הוריו גדוש דרך קבע בחבריו הרבים.

את שירותו הצבאי עשה משה במסגרת ישיבת ההסדר "הר עציון" באלון שבות אשר בגוש עציון. הוא שירת בחיל השריון כאיש צוות טנק, ובהמשך עבר קורס מפקדי טנקים וקורס קציני שריון.

בחזרתו לישיבת ההסדר, במקביל ללימודיו למד משה לקבלת תעודת הוראה.

בשנת 1981 נישא משה לברוריה. לאחר מגורים קצרים בנתניה בני הזוג עברו ליישוב אבן שמואל הסמוך לקריית גת, שם משה עסק בחינוך ובנוסף החל בלימודי הסמכה לרבנות. כן למד כתיבת סת"ם (ספרי תורה, תפילין, מזוזות). באבן שמואל נולדו שתי בנותיהם הגדולות של הזוג, תהילה ומילכה.

בהמשך דרכו משה, שקיבל סמיכה לרבנות, התגייס לשירות קבע בצה"ל, ברבנות הצבאית. המשפחה עברה לאשדוד, ומשה היה רב חיל הים בעיר.

לאחר סיום תפקידו באשדוד יצאה המשפחה לשליחות חינוכית בת ארבע שנים בבריסל בירת בלגיה מטעם הסוכנות היהודית. בבריסל נולד ב-1989 הבן נתנאל.

בשנת 1991 משה חזר לצה"ל כרב צבאי של חטיבה 188 ולאחר מכן שירת כרב של אוגדה 36. בתקופה זו המשפחה התגוררה ברמת הגולן, בקצרין ואחר כך בחיספין. ברמת הגולן נולדו לבני הזוג עוד ארבעה ילדים - צביאל, מנחם, מאיר ואודיה.

עם שחרורו מצה"ל בדרגת רב-סרן התפנה משה לכתיבת סת"ם וכתב שני ספרי תורה מתוך קדושה וטהרה, אחד להוריו ואחד למחותניו. כן החל בכתיבת ספר שלישי שהיה בעבורו, אך לא זכה לסיימו.

משה היה רב ומורה בישראל, הצטיין בכל תפקידיו והיה מסור לתלמידיו, למפקדיו ולפיקודיו. הוא היה אהוב ואוהב את הבריות ומקרבן לתורה, שמח, אהב שירה והיה חזן בעל קול נעים וערב ו"בעל תוקע" בימים נוראים. אדם ירא שמים שעבד את ה' בשמחה, למד תורה, עסק בגמילות חסדים ובהכנסת אורחים.

ביום רביעי י"ז באדר ב' תשע"א (23.03.2011), בהיות משה בדרכו מחיספין ליישוב רבבה השוכן בשומרון, ממערב לאריאל, לבקר את בתו ונכדתו, הוא נרצח על קידוש ה' על ידי מחבלים שארבו סמוך ליישוב, בצומת רבבה.

כתבה רעייתו של משה: "בשבת האחרונה לחייו הספיק לקרוא בתורה 'זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים אשר קרך בדרך...' - וזה המקרה אשר קרהו".

הרב משה טלבי היה בן 54 שנים וחצי במותו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בשיכון ותיקים, נתניה. הותיר אחריו אישה ושבעה ילדים, חתנים, כלות ונכדים, הורים, אח ושלוש אחיות.

במקום הרצח הוצבה אנדרטה לזכר משה, ועליה הפסוק: "כי דם עבדיו יקום" (דברים ל"ב, מ"ג).

משפחתו של משה סיימה את כתיבת ספר התורה שהוא לא הספיק לסיימו, והספר הוכנס לישיבת ההסדר ברמת גן בראש חודש סיוון תשע"ב ברוב עם והדר, כשמלווה אותו הכתובת: "לעילוי נשמת בננו, בעלי, אבינו וסבינו הקדוש הרב משה טלבי הי"ד, שעלה בסערה השמימה בי"ז אדר ב' התשע"א. איש חסד ואמת, עובד ה' בשמחה, שהחל במצוות כתיבת ספר תורה זה והושלם לעילוי נשמתו על ידי אשתו וכל משפחתו ובני ביתו שיחיו".

צביאל, בנו של משה, וידידו אידן אור גיא כתבו את השיר "הפצע שבלב" לזכר משה:

"הכיסא שלך באותו מקום / שהשארת אותו כשהלכת באותו היום / רק רצית לבקר את הנכדה / תמיד דאגת לכולם ורצית לדאוג גם לה / ואז צלצל הטלפון / ולא היו שם בשורות טובות / הזמן עצר מלכת פתאום / ורציתי להתעורר מהחלום.

מי ישיב אותך אלי, אבא / מי שוב יחבק באהבה כמוך / מי ימלא את החלל הריק / מי ירפא את הפצע שבלב...

אבא יקר, נמצא אתה בגבהי מרומים / במחיצתם של הרוגי מלכות, צדיקים / אתה בוכה ושמח, דואג ובטוח / רק התפלל בעדנו / וחוט של תקווה יימשך עלינו".