סמל אבנר כפיר חזי ז"ל

קורות חיים

בן שרה וזכריה. נולד בחדרה ביום ט' בתשרי תשל"ז (3.10.1976). הרביעי בין חמשת ילדי משפחת חזי, אח לאברהם, צוריאל, מירב ואוהד. המשפחה מתגוררת באלון מורה.

הוא החל את לימודיו בבית-הספר היסודי 'נחלת צבי' באלון מורה, ומשם המשיך לישיבת השומרון בקרני שומרון. שנה נוספת עשה בישיבת ההסדר בפדואל. כבר כנער היה למתנדב מד"א וחובש מלווה אמבולנסים.

הוא הביע רצון עז לשרת כלוחם וקצין ביחידה קרבית, וגויס ביולי 1995 למסלול ישיבות ההסדר. במהלך 1996 עבר טירונות וקורס חובשים בני ישיבות ושובץ כחובש קרבי בחטיבה מרחבית.

מפקד היחידה מתאר במכתבו למשפחה: "אבנר שירת כחובש קרבי בקשה שבגזרות - הגזרה המזרחית של דרום לבנון, ובכך מימש את חלומו לתת מעצמו לאחרים ולתרום את כל שניתן. אבנר התלווה לשאר הלוחמים שהיו בדרכם למוצב הבופור. במסגרת תפקידו השתתף במשימות המורכבות והקשות ביותר, הגיש עזרה רפואית ללוחמים וסייע בעבודות הקודש של הצלת חיי אדם".

מפקדיו של אבנר מתארים אותו כאדם צנוע וכחובש מקצועי ביותר. חבריו מתגעגעים לצחוקו, לשמחת החיים ולאופטימיות שכל כך אפיינה אותו. דווקא באותו יום נורא כשאבנר נפגע רצו אליו מיד חבריו לנשק וניסו להצילו, כפי שעשה הוא פעמים רבות - ולא יכלו".

אבנר נפל בקרב בלבנון בעת מילוי תפקידו כחובש קרבי ביום י' באדר ב' תשנ"ז (19.3.1997). טיל נ"ט פגע בכוח צה"ל שנע בשיירה בגזרת הבופור.

מפגיעת הטיל נהרג אבנר ושלושה חיילים נפצעו. הוא הועלה לדרגת סמל לאחר מותו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל, ירושלים. בן עשרים בנפלו. הותיר אחריו הורים, אחות ושלושה אחים.

סבו של אבנר כפיר, אברהם ז"ל, גם הוא חלל צה"ל, נפל בשנת תשי"ב ונטמן בגבעת-שאול בירושלים.

על מצבתו הוסיפה המשפחה את הכיתוב האישי: "בן, אח, דוד, חבר למופת, סמל המצוות בעשיה, בלבנו לעד. אלון-מורה."

הרמטכ"ל דאז, רב אלוף אמנון ליפקין שחק כותב למשפחה: "אבנר שירת כחובש קרבי בעוצבת 'חירם' של פיקוד הצפון, ותואר על ידי מפקדיו כחייל אחראי וממושמע, שמילא את תפקידו במסירות אין קץ. אבנר בלט בנכונותו לעזור ולסייע לסובבים אותו בכל עת, והיה אהוד ומקובל בקרב מפקדיו וחבריו כאחד. הועלה לדרגת סמל לאחר מותו. זכרו יהיה נצור בלבנו תמיד".

אימו כתבה לזכרו שיר: "אבנר-כפיר הוא יהלום./ מיום שנולד ועד היום./ תמיד שמח ומאושר,/ והכל עשה ברצון, הלחין ושר./ אבנר-כפיר אהב תמיד לעזור,/ ובמצוות את מעשיו לשזור./ אהבת נפש עמוקה אהב את המשפחה,/ ובנוכחותו השרה תמיד אווירת שמחה./ אף פעם לא התאונן או התלונן,/ ותמיד מצא מילה טובה ועל נתקף לגונן./ כה חסר לנו אותו במשפחה,/ ולקרן חברתו שהיום היא בתנו חלק מהמשפחה./ ערב לפני שנפגע צלצל אלי לשיחה ארוכה/ וביקש ממני לשמוע אותו בגל"צ להקשיב ככה/ שמעתי אותו בתכנית (ב-21:30 ב-18.3.97)/ שממנה נשאר לנו קולו לתמיד./ יש לאבנר חברים מצויינים וחשובים,/ שמבקרים אותו ודמותו מזכירים ואוהבים./ מירב אחותו כותבת שירים לעילוי נשמתו,/ כי באמת היה מיוחד ואין עוד כמותו./ אבא כואב את כאבו ומתכנס/ נדמה לו שאבנר יופיע בדרך נס/ אחיו אוהד נרו יאיר/ מתגייס החודש (מרץ 99) והוא הצעיר./ ולי אין כח לשמוע על הגיוס בכלל/ אבל לא שואלים את האמא וזה הכלל./ ישמור האלוקים את חיילנו/ מספיק דם נשפך על אדמת ארצנו!".